אצלי בבית? לא יכול להיות

התמכרות היא תלות פיזית או פסיכולוגית, או שניהם יחד, לחומרים פסיכו-אקטיביים או להתנהגויות מסוימות ללא היכולת להפסיק את השימוש או התנהגות זאת, למרות הידיעה שזה עלול להזיק. 

אנשים נוטים להשתמש בסמים או באלכוהול כדי לברוח מהמציאות, להירגע או כדי להעניק לעצמם תחושה רגעית של תגמול. עם הזמן אנשים עלולים להתחיל להאמין שהם זקוקים לחומרים אלו כדי ליהנות או כדי להתמודד עם מצבים מורכבים בחיים, מה שעלול להוביל בהדרגה לתלות. וכך, עם הזמן, החלטה להתחיל להשתמש הופכת לפעולה כפייתית ובלתי נשלטת.

ההתמכרויות הנפוצות ביותר בעולם המערבי הן לטבק, לאלכוהול, לתרופות, להימורים, לעבודה, לאוכל, לכושר גופני, לשופינג, למין/פורנו.

לצד זה קיימת גם התמכרות לתרופות מרשם, כגון משככי כאבים, שלעיתים קרובות מתחילה ממרשם למשככי כאבים או להתמודדות עם בעיות שינה. עם הזמן, המינונים פחות משפיעים ויש צורך להגדיל אותם יותר ויותר. זהו תחילתו של מדרון חלקלק שעלול להוביל לתלות בתרופות אלו.

התמכרות עלולה להופיע בכל בית, מכל רקע סוציו-אקונומי, ללא קשר למגדר, דת או עדה. אנשים נוטים להתמכר לחומרים פסיכואקטיביים או להתנהגויות ממכרות, עקב קשיי התמודדות עם מצבי דחק ,כגון בדידות, דיכא, חרדה, טראומה וכ"ד. חלק מגורמי סיכון, הן בעיות רגשיות, חברתיות ומשפחתיות מהן סבלו עוד לפני שפיתחו התמכרות.

לעתים התמכרות זוהי הדרך של המכור להשיג תגמול או הנאה למיניהם. 

לעתים, אנשים מפתחים התמכרות לא מבחירתם ומודעים אליה בשלבים מאוחרים. במקרים אלה, ההתמכרות מתפתחת בעקבות מצבים טריוויאליים לכאורה, כמו ניתוח מתוכנן, תאונת עבודה או תאונת דרכים, טיפול שיניים מורכב, בעיות שינה ועוד. במצבים אלה לעיתים המטופל אינו מודע לכך שהוא מקבל טיפול באמצעות חומר ממכר והתרופה לא נתפסת מבחינתו כחומר מסוכן.

בעקבות עידן ההיפים לקנאביס התפתחה תדמית חיובית. צעירים רבים תופסים מריחואנה בתור סם חיובי שאינו מסוכן – בסה"כ חומר "טבעי" שעוזר להרפיה ומערפל כאב. תדמית זו התחזקה אף יותר עם תחילת השימוש בקנאביס ברפואה מודרנית לטיפול בכאבים, בדלקות, במצבים פוסטראומטיים וכו'. 

חשוב לדעת שקנאביס הוא חומר ממכר שגם עלול לגרום לפסיכוזה ולפריצת סכיזופרניה ול- amotivational syndrome – מצב שבו המשתמש מאבד את כל שאיפותיו, מטרותיו וכוחותיו, נהיה אפאטי ואינו מתפקד כלל.

התסמינים להתמכרות הם תסמינים התנהגותיים וגופניים והם כוללים:

שקרים, חיפושים אחרי תרופות וכסף, התרחקות מבני משפחה וחברים, רגזנות יתר, שינוי בהרגלי שינה, עיניים אדומות, רעידות בגוף, שינוי בהרגלי אכילה, ירידה בהיגיינה האישית, צחוק ללא סיבה, חרדה, פאניקה, אפתיה לדברים שפעם עניינו.

הדרך להכרת בעיה הקיימת במשפחה היא לא פשוטה, ארוכה וכואבת לכולם. 

ישנם כמה שלבים שלרוב כרוכים בהתמודדות עם התמכרות של קרוב משפחה:

השלב הראשון – שלב ההכחשה. לעיתים לוקח זמן להבין, להפנים ולקבל את העובדות. 

השלב השני – שלב הפחד. לרוב שלב זה מתרחש בסמוך לגילוי חיצוני של הבעיה, שכבר לא ניתנת להסתרה. זה מתבטא בבעיות במקומות עבודה, למשל כשמכור שכיר כבר מתקשה לשלוט במצבו ועקב כך מקבל אזהרות לפיטורין. לחילופין, בעל עסק לא מסוגל להמשיך את תפקודו הרגיל ומתחילה התדרדרות בעסק עד לפשיטת רגל. כמו כן, היחסים בין בני זוג לא יכולים להישאר במצב תקין ברגע שאחד מהם התמכר לחומרים פסיכואקטיביים. 

השלב השלישי - לאחר שהבעיה התגלתה מתחיל שלב המיקוח. בשלב זה המכור מאמין שהוא שולט בסיטואציה, שהוא בעל כוחות ומוטיבציה "להרים את עצמו" ולהחזיר את המצב לקדמותו, רק צריכים לתת לו קצת זמן. לרוב שלב זה הוא הארוך ביותר בתהליך בשלות לגמילה, כיוון שהוא נותן אשליה לכל הצדדים שביכולתם להשפיע ולשנות את המציאות המאיימת על אורח החיים הרגיל. שלב זה מלווה בניסיונות רבים להפסיק שימוש חוזר, בשקרים ובהסתרה. בסופו של דבר, התהליך מגיע למצב של תסכול ואכזבה לכל הצדדים. 

השלב האחרון – זהו שלב של הבנה והפנמה של המכור שאין באפשרותו לשנות את המצב בכוחות עצמו, ללא עזרה חיצונית. מרכיב חשוב בשלב זה הוא קבלה של העובדה שמדובר במחלה, אשר דורשת טיפול ושהפתרון אינו תלוי במכור בלבד. 

התגייסותם של בני המשפחה היא חיונית להצלחת תהליך הגמילה והשיקום. תוצאותיו של הטיפול תלויות הרבה בתמיכה והלכידות של המשפחה ובהצבת גבולות לבן המשפחה המכור. בתהליך זה מומלץ:

✓ לא להסתיר את בעיית ההתמכרות או להתכחש לה, אלא להתעמת עם יקיריכם המכור.

✓ להישאר רגועים וחומלים ללא שיפוטיות, אך אסרטיביים לגבי קבלת עזרה מקצועית חיצונית לבן המשפחה המכור.

✓ למצוא עזרה מקצועית חיצונית ולהפגיש את המכור עם מי שיוכל לעזור לו, כדי לשכנעו להיכנס לטיפול.

✓ ללמוד כמה שיותר על ההתמכרות.

✓ לתמוך רגשית ביקיריכם, תוך שמירה על גבולותיכם, ללא קבלת התנהגות פסולה.

חשוב לזכור שבעת גילוי בעיית ההתמכרות, פניה מיידית לרופא בעל ניסיון בטיפול בהתמכרויות מגבירה את הסיכוי לגמילה אפקטיבית.