דוגמאות של דפוסי שימוש מרכזיים הן:
תלות יתר לאחר פגיעה או מחלה
התמכרות בקרב נפגעי טראומה, תאונה או מחלה קשה כרונית, המטופלים באמצעות אופיאוידים להקלת סבל עקב עוצמת כאב גבוה. רובם שייכים לאוכלוסייה נורמטיבית, לא מאופיינת ע"י הגורמים המטפלים כבעלי פוטנציאל התמכרותי, אך חלקם מפתחים תסמיני התמכרות. המטופלים האלו מתחילים לפנות למספר רב של רופאים, הן דרך קופת החולים והן באופן פרטי. רוכשים את התרופות בבתי מרקחת שונים גם פרטיים וגם של הקופות. בהיעדר פיקוח רפואי לא ניתן לחסום את כמות התרופות המסופקת להם. הצריכה עלולה להפוך לבלתי מבוקרת ולהוביל לתלות.
תלות יתר כרונית לחומרים פסיכואקטיביים
אופיינית מאוד למכורים הנמצאים בטיפול במסגרות לטיפול בהתמכרות. הם משלבים שימוש מזיק בתרופות מרשם עם שימוש לרע בטיפול התרופתי הניתן להם עבור ההתמכרות. את המרשמים לתרופות הם משיגים דרך רופאים שונים או בשוק השחור.
תלות יתר מחודשת
התמכרות המאפיינת את קבוצת האנשים שבעברם היו מכורים פעילים לחומרים פסיכו-אקטיביים, נגמלו אחרי תקופה ארוכה של טיפול, אך בעקבות סיבה רפואית כלשהי נזקקו לטיפול בכאב. מכאן הם מתחילים מחדש שימוש בתרופה, שמעורר את ההתמכרות מחדש.